כאשר הקטנטנים מתחילים להראות את התעניינותם בחקר הסביבה הסובבת אותם, אנו פונים לאלמנטים הלוכדים את תשומת ליבם כך שהם יתחילו לגלות, ממגע, חוויה חדשה. על אף שאלמנט הקשר הראשון שלהם עם החוש מתחיל בפה, הם מתחילים ממש לתמרן עצמים ומעצמם מתחילים בתהליך של יחסי גומלין. לכן אנו מעודדים את שלך התפתחות קוגניטיבית עם צעצועים מורכבים יותר ויותר, כך שיש איזון נכון בין האינטליגנציה שלהם להתפתחות הפיזית שלהם.
זה כאשר הם נכנסים למקום החידות. פאזלים (גם חידות), או לרוב נקרא חִידָה, הם לא יותר ממספר חלקים רופפים, שממוקמים במרחב ובמיקום הנכון שלהם, יוצרים תמונה או אובייקט. בשלב הלימודים לפני חינוך יסודי, הכיתות מלאות בפעילויות פנאי, בהיותן החידות גיבורי תגליות חדשות רבות. עם זאת, לאחר שלב הגיל הרך, אלמנטים אלה נעלמים מהסביבה לחלוטין, ואינם משמשים עוד. מדוע? פשוט משום שמחפשים דרכים חדשות לשיפור הידע, אך למרות זאת אין לזלזל בסגולותיו.
היתרונות של חידות הם רבים מספור, והם לא צריכים להסתיים בחינוך לגיל הרך, אלא להמשיך בתרגול שלהם, להיות חלק מהלמידה הרציפה. אנחנו לא ממציאים שום דבר, מדעית מוכח שכן פאזלים:
- הם ממשיכים להתפתח יכולות וגוברת כישורים: יצירתיות, תיאום, מיומנות, מוטוריקה ורוחב, הודות לעובדה שהם מכריחים את המוח לעבוד עם שתי ההמיספרות
- הם מקדמים חַברוּתִיוּת ואיתה הוא שפה
הם משפרים את יכולת תצפית ואת ההשוואה, כמו גם את זיכרון חזותי
הם מקבלים את יישום לוגיקה מהיר יותר
הם מעדיפים התגברות על אתגרים, עוזרים בפיתוח אסטרטגיה, ולכן מועילים לנכונות להחליט.
הגדל את סובלנות לקשיים
הם משפרים את הערכה עצמית, בזכות התגברות על האתגר
- לחזק את קשרי המשפחה וחברתית-אפקטיבית, מכיוון שמדובר בפעילות שניתן לחלוק בין הורים לילדים, מורים-תלמידים.
- אצל מתבגרים ומבוגרים הם נרגעים ויכולים לנהל מתח
בעידן השלישי הם א herramienta שימושי מאוד לעיכוב ההשפעות של דמנציה סנילית ואובדן זיכרון.
העצה שלנו היא לא לנטוש את חִידָהלא בכיתה, כפעילות משלימה, ולא בבית, כתרגיל מגרה, דרך מהנה לחלוק זמן, לחזק קשרים ולחזק את הקשר הרגשי.