אחת הטכניקות בהן אני משתמש בדרך כלל כדי להשיג תוצאות נהדרות (ולמרות שנראה שהיא לא עובדת די טוב) היא לשחק את תפקיד המורה (או הפרופסור) כשאנחנו לומדים.
מדובר בלראות עד כמה למדנו דברים לדעת אם אנו מסוגלים להעביר את הידע לאנשים אחרים. במציאות, לא חייבים להיות אנשים אחרים, יתכן ואנחנו מדברים עם אותו קיר, אבל האמונה שיש לנו לגבי מה שאנחנו מסבירים היא מה שאמור לעזור לנו.
לשם כך אנו זקוקים ללוח כדי שנוכל לרשום עליו איזושהי דיאגרמות כדי לא ללכת לאיבוד. מאותה תוכנית אנו מפתחים את הנושאים אותם אנו לומדים כדי שאמירתו בקול רם, המוח שלנו מטמיע ידע הרבה יותר טוב ותוצאות נהדרות מושגות.
לאחר מכן, כל שעלינו לעשות הוא לזכור את אותם מצבים כך שידע יזרום.